top of page
אתגר 33
שלושים ושלושה ימים לעומר - הוד שבהוד
ל״ג בעומר
הוד שבהוד
אפיוניה הייחודים של ספירת 'הוד', מתחדדים ומתעצמים ביממת ל"ג בעומר- ההוד שבהוד הוא ליבת ההוד- אש התמיד המזינה את ספירת ההוד כולה. הענווה, מביאה להודיה מתוך פליאה על ה'יש' ולהערכה ונתינת כבוד לכל אדם באשר הוא. אם אדע להעריך את מה שיש לי בכל יום מחדש, אחייה בשלווה פנימית רבה יותר מתוך הכרה באור והטוב. מידות אלו עשויות לעזור לסלק את החושך עם טיפה של אור.
בחנ.י את עצמך
בוא.י נעמיק
הוד בל"ג בעומר
"ואני? אני מדמיין את בר כוכבא ובר יוחאי עושים סוף סוף מהמדורה ונפגשים, הם יתחבקו, יגידו אחד לשני - 'אה יא שמעון שנים לא התראינו!' ויחליפו חוויות מהימים הסוערים ההם. אחר כך הם יאספו את שני המחנות שלהם לריקוד משותף - לובשי השחורים ולובשי הזית יתחבקו ויכירו כל אחד את ה'בר' של השני. שני בתי המדרשות שיצאו מרבי עקיבא, בר כוכבא, ובר יוחאי סוף סוף ינהגו כבוד זה בזה"
האריה שהתעורר / נתנאל אלינסון
צפה.י
''אשיר לכבוד חברים'' פיוט של ר' יעקב אבוחצירא לכבוד ר' שמעון בר יוחאי:
''אנן בחביבותא תליא מילתא'' (זהר, אידרא רבא) - אנחנו, באהבה תלויים - אומר רשב''י ביום בו הוא מכנס את החברים לגילוי הסודות. רשב"י, תלמיד לר' עקיבא, נושא איתו את הטראומה של מות תלמידי ר' עקיבא במגיפה על שלא נהגו כבוד זה בזה, הוא יודע מה קורה כאשר אין אהבה בין החברים - הוא יודע שאנחנו - באהבה תלויים. זה החוט שמחזיק אותנו, וזה החוט שמחבר אותנו לחיי החיים. רבים הוגים בספר הזהר כספר של רשב''י, אך לא פחות מכך זהו ספר של חבורה שהתכנסה תחת כנפי רשב''י. חבורה שרשב''י דאג שתהיה בה חיבה ואהבה, כתיקון לתלמידי רבו. לכן בזהר כמעט ואין מחלוקת ניצחת- יש נק' מבט, בחינות, פרספקטיבות. לכן, עד היום, זהר נהוג ללמוד בחבורות. לבד - הלומד כלוא בתוך נק' מבט צרה שעלולה לגבול בהגשמה, הוא זקוק לחברותא שתעמיק ותרחיב את המבט. אנחנו זקוקים איש לרעהו, אנחנו באהבה תלויים...
זכות ר' שמעון יעמוד לנו להביא גאולה ברחמים, ''בזה הספר יצאו ישראל מהגלות ברחמים'' (זהר, נשא)
יגל הרוש
פיוט בביצועם של יגל ועודד הרוש יחד עם שי צברי
צולע ומאושר
"בזמן העריכות בבריסל (של המיני סדרה שלו) - פשוט עפתי המדרגות של הבניין שם באופן די דרמטי ונפלתי על הפרצוף עם רגל מאוד מאוד כואבת, דבר ראשון בדקתי אם שברתי את השיניים ואז ראיתי שאני במקום ממש ריק מבודד ולא מסוגל לקום, אני גם לא יודע צרפתית אז התחלתי לצעוק מין צעקה עצית כזאת, ואז שכן פתח את הדלת והסתכל עליי במבט נורא חשדני ואמר לי באנגלית 'מה אתה עושה על הרצפה?' אמרתי לו שנפלתי במדרגות ושנורא נורא כואבת לי הרגל והוא שאל- 'אז למה אתה מחייך?' ואמרתי 'כי לא נשברו לי השיניים'.
וזה אגב סיפור חיי. אני כל החיים שלי נופל במדרגות ומחייך, כי לא נשברו לי השיניים, צולע ומאושר. "
אתגר קרת / מתוך ראיון שלו לרענן שקד בידיעות אחרונות
ההכרה העמוקה והמתמדת בפלא הקיום הפכה לחלק מהמודעות הדתית של היהודי.
שלוש פעמים ביום אנו מתפללים: "מודים אנו לך… על ניסיך שאתנו בכל יום. על נפלאותיך הרבים…" בתפילת ערבית אנו מצטטים מספר איוב: "עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" (פרק ט', פסוק י'), כל ערב אנו מכריזים: "יוצר אור ובורא חושך".
פעמיים ביום אנו אומרים: "אלוהינו אחד". מה המשמעות של החזרה הזאת? על תיאוריה מדעית מוכרזת ומקובלת אין צורך לחזור פעמיים ביום. עלינו להחיות את התובנה שבפליאה כל הזמן. מכיוון שיש צורך בפליאה יומיומית, יש צורך בתפילה יומיומית. תחושת הנסים שאתנו מדי יום ביומו, תחושת הנפלאות הרבים, היא מקור התפילה. אין אמונה, אין אהבה, אין מוסיקה אם אנו מקבלים כמובן מאליו את ההצלחות או התבוסות של החיים. אסור ששגרה של סדר חברתי, פיזיקלי או פיזיולוגי תכהה את תחושת ההפתעה מעצם העובדה כי קיים סדר חברתי פיזיקלי או פיסיולוגי. אנו מאומנים לשמור על תחושת ההתפלאות על-ידי אמירת תפילה לפני האוכל. בכל פעם שאנו עומדים לשתות כוס מים, אנו מזכירים לעצמנו את המסתורין הנצחי של הבריאה, "שהכול נהייה בדברו". פעולה לא חשובה, וציון של נס עליון. בבואנו לאכול לחם או פרי, ליהנות מניחוח נעים או מכוס של יין, כשאנו טועמים את הפרי הראשון בעונה, בראותנו קשת בשמים או את האוקיינוס, כשאנו מבחינים בעצים בפריחתם, בפוגשנו חכם גדול בתורה או מלומד חילוני, בשמענו בשורות טובות או רעות – בכל אלו מצווים אנו לקרוא בשמו הגדול ובהכרתנו בו. אפילו כשאנו מבצעים פעולה פיסיולוגית, אנו מברכים: "ברוך אתה ה'… רופא כל בשר ומפליא לעשות." זוהי אחת המטרות של החיים היהודיים: לחוות מעשים שבשגרה כהרפתקאות רוחניות, לחוש באהבה ובתבונה הנסתרות שבכול.
אברהם יהושוע השל / התפילה
שיר של יום
תפילה / לאה גולדברג
למדני אלוהי ברך והתפלל
על סוד עלה קמל
על נגה פרי בשל
על החירות הזאת
לראות, לחוש, לנשום
לדעת, לייחל, להיכשל
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה עלי יומי הרגל.
האתגר היומי
צלמ.י 3 תמונות של דברים שמעוררים בך פליאה והודיה במהלך היום.
שתף עם אנשים שאת.ה אוהב.ת.
bottom of page