תפארת שבתפארת

תפארת היא יופי שנוצר ממורכבות הרמונית, בניגוד ליהלום נוצץ או צבע יפה שלא נכון לכנות אותם 'מפוארים', אלא קיים בהם יופי אחיד ופשוט. רק כאשר יש שילוב עדין ומחושב, איזון נכון בין רכיבים שונים, יכול להיווצר מארג מורכב והרמוני, ואנחנו נתפעל מה'פאר' שבתמונה הגדולה.
ספירות החסד והגבורה משתלבות זו בזו במצבים שונים באופן מורכב ביותר.

על מנת להעניק במידה הנכונה, לא מספיק לבחור את נקודת האמצע בין איפוק לנתינה. יש צורך באיזון מחושב בין שני קטבים, באופן המתאים ביותר למציאות הנתונה.
התפארת שבתפארת היא הכוח המשלב בין אותם קטבים שונים, ועל כן נדרשת לשלב אין ספור שילובים פנימיים בנפש, שילובים עדינים ומדויקים בין רגשות וכוחות, כדי ליצור בכל פעם את המבע הנפשי או המגע עם הזולת בצורה המתאימה ביותר באותו הרגע. 

תּוֹאַם
"לכל זוג יש אש התמיד הזאת, לפעמים קטנה, לפעמים גדולה, שמשתלהבת, שדועכת, לפעמים חזקה מידי ולפעמים צריך לנשוף בה ותמיד צריך להשגיח עליה ולכלכל אותה."

"...ואולי דווקא זה היה הקו המיוחד שלו, שהכל אצלו היה במידה, מאוזן ומפולס, נכון בנפש ובגוף.
כבר בגיל שנתיים היו לו תנועות מדויקות ומבטים קצת מפחידים בבהירות שלהם, ועוד דבר, שקצת קשה להסביר אותו אבל העברית נתנה לו שם: תּוֹאַם.
לא רק של ימין ושמאל, גם של פנים וחוץ. לא, אני לא מתכוונת לסמיטרייה. אני לא אוהבת סימטרייה. תּוֹאַם זה דבר אחר". 
שתיים דובים / מאיר שלו