top of page

אתגר 16

היום שישה עשר ימים לעומר - גבורה שבתפארת
28 באפריל 2025

מידת התפארת מסמלת חמלה- רגש המבטא תחושה של שותפות בסבל המלוה לרוב ברצון להקל או להפחית מסבלו של האחר. נזכיר כי מידת הגבורה מסמלת הצבת גבולות ושליטה עצמית. כך למעשה בשילוב "גבורה שבתפארת" אנו מתבקשים להגביל את החמלה שבנו. 
נשאלת השאלה- מדוע לנו לצמצם ולהגביל מידה שכולה הרמוניה, רחמים ופאר? התשובה נעוצה בזולת. ספירת הגבורה שבתפארת מבקשת מאיתנו לצאת מעצמנו אף יותר, ולהתמקד בצרכי המקבל. פעמים רבות אנו מרחמים וחומלים מתוך אי נעימות, או נסיון הזדהות טוטאלי. נשתדל בספירה זו לראות את האחר, ולהתחשב בצרכי האדם הזקוק לסיוע שלי. 
הגבורה שבתפארת מאפשרת לראות מעבר לעצמי ולצרכיי האישיים בלבד. היא מכוונת אותי לפקוח עיניים, להתבונן כלפי חוץ ולהעניק חמלה לזקוק לה לפי התנאים המתאימים לו.

"הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
כְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן 
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת- הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, 
מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם שישה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שני שבועות ושני ימים לָעוֹמֶר: "

תפילה יומית

ספירת העומר, בערב ה- 28/4/2025

בחנ.י את עצמך

 

01

כמה אכפת לי ממה שקורה סביבי? 

02

עד כמה אני שמ.ה לב ביום-יום לצרכים של הקרובים אליי ביותר? 
 

03

כאשר חבר.ה קרוב.ה זקוק.ה לאוזן קשבת, האם ת.יפנה אליי? 

04

מתי בפעם האחרונה הקשבתי באמת, ודעתי לא הוסחה מהחשש שמא אפספס משהו אחר?

05

האם תוכל.י לחשוב על מעשה טוב שאת.ה עושה באופן אוטומטי? מבלי לבדוק כיצד מרגיש.ה המקבל.ת? 

06

האם אני אדם רגיש?

מעמיקים

 
שמיטה
"וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.״
שמות כ"ג, ט–יב ​
 
 
 

"אנחנו לא יודעים מה החבר לידינו עובר, ותאמינו לי, אפילו מבט אחד לא נכון יכול לפרק בן אדם (מניסיון). ומהצד השני שאלת 'איך אתה מרגיש' יכולה לעשות לאותו בן אדם את היום. תהיו עירניים אנשים, זה חשוב. אוהב".
יותם חיים ז"ל

יותם חיים היה היה מתופף מוכשר ומוזיקאי מחונן, אדם רגיש ומצחיק. בבוקר השבעה באוקטובר, נחטף מביתו שבכפר עזה ולאחר ששרד 70 ימים קשים בשבי החמאס, שעה שהוא ממלט נפשו אל עבר החופש יחד עם אלון שמריז וסאמר טללאקה, נורה בשוגג מאש צה"ל. בן 28 במותו. יותם היה מתמודד נפש, והטקסט שמופיע כאן הוא מתוך מכתב שהוא כותב למלאך המוות. הטקסט היה שמור בתוך הטלפון של יותם אשר נמצא במה שנותר מהדשא בשכונת הצעירים בקיבוץ כפר עזה.

הקול בראש- לתת מקום לעצב




רק בשביל לקבל חיבוק
"מעט מאוד אנשים היו מודעים לצד הזה בעבודתו של הרב שלמה קרליבך", מהרהר בקול הרב צבי מנדל, רבה של קהילת 'קהל בני ישראל' בברוקלין, "אבל הוא נהג לבקר בקביעות אסירים בכל רחבי העולם – יהודים ולא-יהודים כאחד. בכל מקום שנקרה אליו, ניסה לבקר את האסירים המקומיים, בין אם היו מאחורי חומותיו של בית-כלא כלל-ארצי ענק, ובין אם שהו במתקן כליאה כפרי קטן... "מי חש רחמים כלפי אסירים בבית כלא? ישנם גדודים של גומלי חסדים והדואגים לחולים ולגלמודים בבתי חולים. במרכזי החלמה, בבתי אבות. אך מתי שמעתם לאחרונה על ארגון חסד הדואג לאסירים בבית כלא? אנשים אלו הם בין הדחויים, השנואים והזנוחים ביותר בעולם. אך שלמה קרליבך לא שכח אותם..
פעם אחת הוזמן הרב שלמה קרליבך לתת הופעה בחנוכה בפני אסירים יהודים. כשתמה החגיגה, פנה שלמה לאחראי הדת ואמר, 'בבקשה… הייתי רוצה לבקר אצל האסירים האחרים כאן. תוכל להשיג לי אישור?'
"שלמה נכנס לכל תא, חיבק ונישק כל אסיר ושוחח אתו. אחר כך הלך לחדר האוכל, למועדון, למטבח, לכל פינה וכוך בבית הסוהר שהרשו לו להיכנס אליהם, ולא נח ולא שקט עד שצד כל אסיר וּוידא שלא דילג על איש.

לבסוף פנה לעזוב, החל לרדוף אחריו אסיר כהה עור גדל-מידות. 'ראביי, ראביי', הוא צעק, 'חכה בבקשה'. עצרנו מיד ושלמה פנה לעומתו בפנים מאירות. 'כן?' שאל אותו הרב קרליבך במאור פנים. האיש עמד כמה דקות נבוך, כאילו הוא מתחרט על מעשהו הפזיז, ואז אזר אומץ ואמר 'פשוט אהבתי את החיבוק שנתת לי קודם. אכפת לך לתת לי עוד אחד?'

הרב קרליבך עטף אותו בזרועותיו בחיבה. הם עמדו חבוקים שעה ארוכה. כשנפרדו השניים אמר לו האסיר בשקט 'אף אחד, אף אחד, לא חיבק אותי כך מעולם', ואז החלו דמעות לזלוג במורד פניו.

"אתה יודע, ראביי', הוא התייפח בצער, 'אם רק היו מחבקים אותי כך לפני עשר שנים, אני בטוח שלא הייתי בכלא הזה היום".

מתוך הספר הרבי מקרן הרחוב / יוטא הלברשטאם-מנדלבאום

יזכור לחיים
יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו 
שגופם שב הבייתה
אך נפשם נותרה בקרב

יזכור עם ישראל
מפקדים ולוחמים
שהשכימו לקול פקודה 
והיום משכימים מסיוטים

יזכור עם ישראל 
את אלה הסוחבות 
ריחות טרור, מלחמה
ותמונות כואבות

נזכור ונעזור
ללא תנאים
נזכור ונעזור
גם לאלה החיים.

מתוך אתר קרן הסיוע נט"ל לסיוע נפשי-
1800-363-363 / www.natal.org.il 

שיר של יום

מה עוד/ הפיל הכחול

ולך תסביר לה שככה אתה
עצוב לפעמים בלי שום סיבה
זה לא קשור אליה
ורק ככה
תוכל לאהוב אותה יותר מכל אחד

הנה גל
והנה רוח
הנה עץ
כמה יופי
אז מה עוד אתה צריך? אה?

אל תדאג
אני מבינה שזה מי שאתה
וגם אני סתם בוכה לפעמים
זה לא אומר שרע לי
ככה זה, ככה אני
אבל תקשיב לי טוב עכשיו
לא מוותרים על אהבה של פעם בחיים

הנה יד
והנה דרך
הנה גשר
כמה יופי
אז מה עוד אתה צריך? אה?

האתגר היומי

הרמ.י טלפון לחבר.ה אהוב.ה או קבע מפגש עימו.ה - במהלך השיחה, היה.י נוכח.ת. 
הקשב.י בלי להגיב באמצע, עד שהחבר.ה יסיימו לדבר.

bottom of page