top of page
התפארת שבמלכות עוסקת בהנהגה שיש בה איזון בין שליטה לחמלה. היא מביאה לידי ביטוי את הרעיון שמנהיג אמיתי הוא אדם שמוביל מתוך רגישות, חמלה והתחשבות בזולת. ספירת המלכות מייצגת את המעשה – את היכולת להביא את התכונות והערכים שלנו לידי ביטוי ממשי בעולם. היא אחראית להפוך את מה שאנחנו מרגישים, חושבים ואומרים – לפעולה. כשספירת התפארת חוברת אל המלכות, היא מביאה איזון ורחמים אל תוך פעולת ההנהגה, ודואגת שנפעל לא רק בצורה נחרצת אלא גם מתוך מודעות אמיתית לסובבים אותנו. התפארת שבמלכות מכוונת אותנו לבחור את הדרך הנכונה לפעול, מתוך שיקול דעת מוסרי. היא מזכירה לנו שהנהגה אמיתית מתחילה קודם כל בהנהגה עצמית– ביכולת למלוך על עצמנו, לשלוט במידות, ברגשות ובתגובות שלנו. רק אחרי שיש לנו שליטה פנימית, נוכל להוביל אחרים בצורה ראויה. לא להנהיג רק לשם כוח או שליטה, אלא כדי לפעול לטובת הכלל – מתוך מוסריות, אחריות ואנושיות.
"הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
כְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת- הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן,
מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפירַת הָעוֹמֶר: היום חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעומֶר:"
תפילה יומית
ספירת העומר, מערב ה- 27/5/2025
בחנ.י את עצמך
01
באילו מקרים הצלחתי לחבר בין כל הצרכים והדחפים האישיים שלי לבין הצרכים של אלו שהיו בסביבתי - לכדי עשייה נכונה/התנהגות שאני גאה בה?
02
מה היו הסיבות להצלחה הזו?
03
אלו כלים היו לרשותי באותה עת שסייעו להצלחה?
04
באילו מקרים לא הצלחתי לחבר בין התחשבות בצרכיי האישיים לצרכיהם של אחרים?
05
מהי הדרך הכי נכונה בעיניי לנתינת צדקה?
06
אילו דפוסים בהתנהגות שלי מפרים את האיזון בין שליטה עצמית לחמלה ואיך אני יכול.ה להתחיל לאזן ביניהם?
מעמיקים
הַשִּׁבּוֹלִּׁים הַנָּעוֹת בָּּרוּח
רוּת וְנָעֳמִי מְלַקְטוֹת מָזוֹן
מִפַחֵי הָאַשְפָה הַיְרֻקִים
לְיַד הַתַחֲנָה הַמֶּרְכָזִית.
שְתֵיהֶּן מִתְגַלְגְלוֹת בִסְחִי הַמִדְרָכָה ,
בְפַאֲתָיו שֶּל הַגְבוּל הַלאֹּ נִרְאֶּה ,
הַמְחַלֵק אֶּת הָעִיר.
רְאֵה אֶּת הִלוּכָן הַכָנוּעַ,
מִתְנַדְנֵד כְעֵשֶּב שוֹטֶּה בְתוֹךְ סוּפַת הָרְחוֹב.
הַבֵט בְזָרוּתָן הַבְלוּיָה ,
זוֹעֶּקֶּת נִבְדָלוּת בְאֵלֶּם-קוֹל קָרוּעַ וּמְאַיֵם.
וְיֵש לְ עתִים -
בְשָעָה חֲמַקְמַקָה שֶּל בֵין עַרְבַיִם ,
בַתָוֶּךְ בֵין אוֹר מִתְקַצֵר לְצֵל מִתְאָרֵךְ ,
גַם גְבוּלוֹת הַלֵב מִטַשְטְשִים.
וְאִם רַק תִתְקָרֵב ,
חוֹתֵר בְתוֹךְ הַפָז הָעוֹטֵף אֶּת הָעִיר ,
תוּכַל לִרְאוֹתָן נָעוֹת בָרוּחַ כְשִבוֹלֵי זָהָב.
תוּכַל לְהַקְשִיב לְהַלְמוּת הַחֶּסֶּד פוֹעֶּמֶּת בְחַזָן.
עוֹד צַעַד אֶּחָד,
וְתוּכַל לִצְלֹל אֶּל תוֹךְ עֵינֵיהֶּן הַכְבוּיוֹת ,
לִשְלוֹת מֵהֶּן פְנִינֵי מַלְכוּת.
לירון גרייף
שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת בצדקה
שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ.
מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא כה-לה) "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּל וְיִצְטָרֵךְ:
פָּחוֹת מִזֶּה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח. שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ. כְּגוֹן לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים נוֹתְנִין בָּהּ בַּחֲשַׁאי וְהָעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִמֶּנָּה בַּחֲשַׁאי. וְקָרוֹב לָזֶה הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְמֻנֶּה נֶאֱמָן וְחָכָם וְיוֹדֵעַ לְהַנְהִיג כַּשּׁוּרָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן:
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיֵּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן וְלֹא יֵדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בַּסֵּתֶר וּמַשְׁלִיכִין הַמָּעוֹת בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים. וְכָזֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹת וּמַעֲלָה טוֹבָה הִיא אִם אֵין הַמְמֻנִּין בִּצְדָקָה נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה:
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיֵּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל וְלֹא יֵדַע הַנּוֹתֵן. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ צוֹרְרִים הַמָּעוֹת בִּסְדִינֵיהֶן וּמַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן וּבָאִין הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן בּוּשָׁה:
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל:
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל:
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב:
הרמב"ם / משנה תורה, הלכות מתנות עניים (י׳, ז׳-י"ג)
תפילה לשלומנו
מִי שֶבֵּרַך אֲבותֵינוּּ וְאִמֹותֵינוּ שֶיְּבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְרָאֵל וְאַנְשֵי כֹּוֹחוֹת הַבִּטָחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְמַר בֵּיתֵנוּ בִּמְסִירוּת אֵין קֵץ, בְּרֹחַב לֵב, בְּסוֹלִידָרִיּוּת. שְלַח לָהֶם כֹּחַ בּשְעַת לַיְלָה עֲיֵפָה, וּשְלַח גַּם לָנוֹּ הָעומְדִים בַּעֹרֶף מֵאֲחורֵיהֶם, לַיְלָה לְלֹא דְּאָגָה וְאוֹּלַי, אֵיזו דִּמְעָה שֶׂל שִמְחָה.
מִי שֶבֵּרַך, בָּרֵך אותָנוּ בִּרְפוּאָה שְלֵמָה, שֶכָּל פָצוּעַ וּפְצוּעָה, קַלִּים כַּאֲנוּשִים, יָשוּבוּ אֶל כֹּוֹחותֵיהֶם וְאֶל חַיֵּיהֶם. שֶּרְסִיסֵי הָרִמֹון, כִּרְסִיסֵי הַזִּכָּרוֹן, לֹא יִפְגְּעוּ בָּהֶם יותֵר. בָּרֵך אותָנוּ, שֶלֹּא נַחֲסִיר נְשִימָה מִכָּל קוֹל לֹא מֻכָּר, שֶלֹּא נִפְחַד בְֹּמָקום בּו הַפַחַד לֹא נִדְרָש.רַפֵּא אֶת קִירוֹת לִבֵּנוּ וְאֶת קִירוֹת בֵּיתֵנו,ּ בָּרֵך אותָנוּ שֶנָּשוּב אֲלֵיהֶם בִּמְהֵרָה. בְָּרֵך אותָנוּ שֶנָּקוּם. פַּעַם נוסֶפֶת. כַֹּאֲבותֵינוּ. מִן הַתְּהוֹם. שֶנֵּשֵב זֶה לְצַד זֶה, נִתְחַזֵּק, נְשֵַּקם וְנֹאהַב.
בְָּרֵך אותָנוּ שֶנִּזְכֹּר אֶת שֶכָּל דּוֹר וְדור עָבַר וְנִהְיֶה לְמופֵת עֲבוּר הַדּוֹרות הַבָּאִים, שֶנִבְנֶה, נִסְלֹל וְנַנִּיחַ עַל כְּתֵפֵינוּּ אֶת מַשָא הֶעָתִיד. וְנֹאמַר כֻּלָּנוּ אָמֵן.
מאיה בואנוס / תפילה לשלומנו
שיר של יום
מה שלומך אחות / נעמי שמר
מָה שְׁלוֹמֵךְ אֲחוֹת הַבֹּקֶר
מָה שְׁלוֹמֵךְ אֲחוֹת
מֶזֶג הָאֲוִיר הַזֶּה
מַזְכִּיר לִי נִשְׁכָּחוֹת
טוֹב שֶׁהַחַלּוֹן פָּתוּחַ
יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל קֹר-הָרוּחַ
וְעַל הַכֹּחוֹת
אֵין הַרְבֵּה סִבּוֹת לִשְׂמֹחַ
בָּא יוֹתֵר לִבְכּוֹת
אֵין כִּמְעַט לְאָן לִבְרֹחַ
יֵשׁ עוֹד לְחַכּוֹת
יָד נֶעֶלְמָה כּוֹנֶסֶת
גַּם אֶת פֵּרוּרֵי-הַחֶסֶד
גַּם אֶת הַמַּכּוֹת
בְּשָׁעָה שֶׁקָּשֶׁה לִי לָשִׁיר
וְהַכֹּל מִתְמוֹטֵט עַל רֹאשִׁי
הֲתַרְשִׁי לִי לִזְכֹּר
וּלְהַזְכִּיר תָּמִיד
לָךְ יֵשׁ אוֹתִי
לִי יֵשׁ אוֹתָךְ
לָנוּ יֵשׁ אוֹתָנוּ
יֵשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁכְּבָר
יָדוּעַ לִי עַל-פֶּה
מָה שֶׁלֹּא נוֹלַד בְּדֶמַע
לֹא שָׁוֶה הַרְבֵּה
מָה שֶׁלֹּא נוֹלַד בְּדֶמַע
הוּא לֹא יִקָּצֵר בְּזֶמֶר
וְלֹא יָבִיא מַרְפֵּא
מֵאָדָם אֲנִי לֻקַּחְתִּי
וְאֵלָיו אָשׁוּב
וּסְבִיבִי הֶמְיַת-הַבַּיִת
וּלְבָבִי קַשּׁוּב
וּסְבִיבֵי הֶמְיַת-הַבַּיִת
מַרְגִּיעָה אוֹתִי בֵּינְתַיִם
זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב
בְּשָׁעָה שֶׁקָּשֶׁה לִי לָשִׁיר
וְהַכֹּל מִתְמוֹטֵט עַל רֹאשִׁי
הֲתַרְשִׁי לִי לִזְכֹּר
וּלְהַזְכִּיר תָּמִיד
לָךְ יֵשׁ אוֹתִי
לִי יֵשׁ אוֹתָךְ
לָנוּ יֵשׁ אוֹתָנוּ
מָה שְׁלוֹמֵךְ אָחוֹת הַבֹּקֶר
מָה חָדָשׁ אֶצְלֵךְ
אֵיךְ עַל סְבִיבוֹתָיו הָרוּחַ
שׁוּב סוֹבֵב הוֹלֵךְ
תֶּכֶף יִתְגַּלּוּ שָׁמַיִם
אֶל תַּסְתִּירִי אֶת פָּנַיִךְ
אַל יֶחְדַּל קוֹלֵךְ
האתגר היומי
בקש/י עזרה או תמיכה במשהו שאת/ה מתקשה בו מאדם אחר.
bottom of page