top of page

אתגר 48

ארבעים ושמונה ימים לעומר - יסוד שבמלכות

 
יסוד שבמלכות
ספירת היסוד שבמלכות היא הכוח שמאפשר לאידאות ולחלומות להתגשם במציאות, ובעזרתה מתבצע המעבר מהעולם הרעיוני לעולם המעשה. 
ספירת היסוד עוצרת אותנו לרגע ומזכירה לנו שגם במלכות, כשאדם שנמצא בעמדת השפעה, אל לו לשכוח בדרך מי הוא ומאין בא, מה הבסיס שעליו שבזכותו הוא עומד כיום בנקודה הזו. על המנהיג לתת חשיבות עמוקה לחיבור בינו ובין בני האדם סביבו, לתקשורת הבין-אישית. 
היסוד שבמלכות מאפשרת את קיום הדברים במציאות ואך ורק דרך חיבור עמוק לשורש. 

בחנ.י את עצמך

 

האם ההנהגה שלי, בבית או בחוץ, מונעת ממני לעצב קשר של אמת, עם מי שברצוני לעשות כך? אם אכן כך הדבר – הייתכן שהגורם לכך הוא חוסר ביטחון שלי?

1

 

בוא.י נעמיק

 
"אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר, וְסוֹפוֹ לֶעָפָר, בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ"
מתוך הפיוט ונתנה תוקף, מחזור ראש השנה


"אין החלום נבדל כל כך מן המעשה כפי שסבורים כמה וכמה מן הבריות. 
כל מעשה אדם - יסודו מחלום וסופו לחלום.
בנפשו יביא חלומו" 

בנימין זאב הרצל

"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו" 
הרמח"ל, מסילת ישרים,פרק א'
 

עצם הלוז
קראתי פעם רעיון חז"לי, שיש בגוף עצם אחת קטנה, למעלה בקצה חוט השדרה, לוז שמה, שאי אפשר להכחיד אותה, והיא לא מתפוררת אחרי המוות ולא נשרפת באש, וממנה יתחילו לברוא את האדם מחדש בתחיית המתים. ואז היה לי משחק קטן - הייתי מנסה לנחש מה הלוז של אנשים שהכרתי, מה הדבר האחרון שיישאר מהם, הלא ניתן להכחדה, ושממנו הם יבראו מחדש. וכמובן שחיפשתי גם מה הלוז שלי, אבל שום רעיון לא עמד בכל התנאים, ואחר כך הפסקתי לשאול ולחפש, הלוז שלי הוכרז כנעדר, עד שראיתי אותך, ופתאום המחשבה ההיא התעוררה מהמתים, ויחד איתה עלתה בדעתי המחשבה המטורפת והמתוקה, שאולי הלוז שלי בכלל לא נמצא בי אלא באדם אחר.
דוד גרוסמן / שתהיי לי הסכין
 

לֹא לוֹמַר אֶת הַכֹּל;
גַּם הָעֵץ אוֹמֵר רַק גֶּזַע וְעָלִים
וּמַשְאִיר שָׁרָשִים בָּאֲפֵלָה
לֹא לַעֲבֹר כָּל הַגְבוּלוֹת;
גַּם אֱלֹהִים מְסַפֵּר רַק שֶמֶש,
יָרֵחַ וְכּוֹכָבִים
וּמַשְׁאִיר יְקוּמִים
מֵעֵבֶר לְמַכְאוֹבֵי-הַדַּעַת.
לֹא לִפְרֹשׂ אֶת הָאָדָם עַד תֹּם
להשאיר / שלמה טנאי

מלך האריות - זכור מי אתה

שיר של יום

שימו לב אל הנשמה / ר' שמעיה קוסון

אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר בְּרָן-יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר
 
שִׂימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָה לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה
וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר בֹּקֶר
 
מִכִּסֵּא כָבוֹד חֻצָּבָה לָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה
לְהַצִילָהּ מִלֶּהָבָה וּלְהָאִירָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר
 
עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה
לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ לְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר
 
יִמְצָאוּהָ מְטֻנֶפֶת בַּעֲוֹנוֹת וּבְתוֹסֶפֶת
כְּמוֹ שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
 
יִמְצָאוּהָ מְחֻדֶּשֶׁת [מְקֻדֶשֶׁת] [יִמְצָאָהּ מְקֻשֶׁטֶת]
בְּזָכִיוֹת וּבְתוֹסֶפֶת [בְּמִצְוֹת וּבְתוֹסֶפֶת/בְּטַלִית וְטוֹטֶפֶת]
כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻשֶׁטֶת תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר
 
הַנֶּאֱמָן בְּפִקְדוֹנוֹ יַחֲזִירֶנָּה לוֹ כִּרְצוֹנוֹ
אִישׁ לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
 
קוּמוּ כִּי [לֹא] זֹאת הַמְּנוּחָה מִדַּת רַחֲמִים מְתוּחָה
שׁוּבוּ כִּי יָדוֹ פְתוּחָה לְכָל מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר
 
וְשֵׁנָה אַל תֶּאֱהָבוּ לְהַקְדִישׁ לָאֵל אֱהָבוּ
הָבוּ לַה' הָבוּ כָּבוֹד וְהָיָה הַבֹּקֶר
 
סָלּוּהָ כְּמוֹ עֲרֵמִים [עֲרוּמִים] נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת נִרְדָּמִים
יַעַן לְמִשְׁטַח חֲרָמִים לְסֵדֶר עוֹלַת הַבֹּקֶר
 
וְהַחֲיוּ הָעֲנִיָּה יְחִידָה תַמָּה וּנְקִיָּה
וַאֲשֶר נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה אֵיךְ יִזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר
 
נֹעַם ד' לַחֲזוֹת נִזְכֶּה וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת
בִּשְׂמָחוֹת תַּחַת רְגָזוֹת בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר

האתגר היומי

ערוך.י רשימה של הדברים שנמצאים ב"איזור הפגיעות" שלך, בחר.י אחד מהם שאת.ה מרגיש.ה יותר נוח איתו, ואתגר את עצמך בלשתף אותם עם מי שמונהג תחתיך. עשה זאת בצורה שתזמן קירבה, שהרי שיתוף ופגיעות הן הזדמנות לאינטימיות.
bottom of page