האמת? שום דבר לא מחכה לך בחוץ. אני לא אומרת את זה כדי להפחיד, להיפך.
אם מחר בבוקר תחליטי לוותר על החלום העולם יסתדר. אנשים ישתו את אותו אספרסו קצר כדי להתעורר ושוב יתפתו לקוראסון במקום פרי או ירקות חתוכים, ויעמדו בפקקים בדרך לעבודה והרדיו ישדר קצת מוזיקה והרבה דיבורים. בעיקר וויכוחים, כאן כולם תמיד צודקים. והמשימות שלהם לא יגמרו והם יבדקו כל חמש דקות מתי צהריים ואז מתי הפסקת קפה וימותו שיגיע כבר שש כדי שיוכלו ללכת הביתה אבל רגע לפני ידחפו להם עוד משימה ״ממש ממש דחופה!״, ואז הם יאבקו ברצון להתפגר על הספה ויתלבשו ויצאו לריצה, או שלא. ואולי יש אחד פלוס אחד על הקוקטיילים אז הם יצאו לשעה שמחה ויפטפטו קצת על היום ויתלוננו על העבודה ויגידו את הדעות שלהם על כולם, ואולי יקרה גם משהו מיוחד, אולי מישהו יתאהב, בוודאות איפשהו למישהו נשבר עכשיו הלב, ואז תהיה ארוחת ערב ושוב חדשות, ואז תוכנית שירה או בישול או אחת על אנשים שמוכנים לעשות הכל בשביל אהבה, אפילו להתחתן עם מישהו שהם לא מכירים. והם ילכו לישון ואולי יהיה להם קשה להיאבק במחשבות בדרך אל ההירדמות - אבל מה שבטוח, את לא תהיי שם במחשבות שלהם. האמת היא, הכל ימשיך בדיוק באותו קצב. גם בשבילך. אז אל תדאגי לעולם ולכולם - הם ייחיו את החיים שלהם איתך או בלעדייך.
כי שום דבר לא מחכה לך בחוץ, אלא בפנים.
בפנים מחכה האמת שלך והיא רוצה כל כך לצאת החוצה. היא כל כך רוצה לצאת שהיא משתגעת בפנים כמו ילד עם הפרעות קשב וריכוז שרק רוצה לצאת לשחק. וככל שהיא נשארת כלואה, ככה היא הורסת יותר ויותר, מחפשת דרך לפרוק את האנרגיה וגומרת אותך מבפנים. ואחרי זמן מה תגיעה הדעיכה, חוסר כוחות, ואם לא תשימי לב היא תחמוק לך מבין האצבעות. ולא, ריטלין ותחליפיו לא יעזור לך כאן - זאת לא התשובה. עד שלא תתני לאמת שלך לצאת החוצה בלי פחד, עד שלא תלמדי לסמוך שוב על עצמך ולהיות החברה הכי טובה של עצמך - כלום לא ישתנה.
וכשתוציאי את האמת שלך? היא תשנה. למישהו. למישהי.
איפשהו על הכדור הזה נמצאים אנשים שצמאים לאמת שלך, שצריכים אנשים שהולכים באומץ אחרי הלב כדי להראות להם שזה אפשרי לחיות מעבר למסגרת של 24 שעות שנראות כל יום אותו דבר. וזה לא משנה בכלל מה תעשי, כל עוד הוא שלך. כי כשאת מרשה לעצמך, את מרשה לכולם.
שום דבר לא מחכה לך בחוץ. זאת האמת והיא משחררת.
שיר טל-עזר