top of page

אתגר 30

שלושים ימים לעומר - גבורה שבהוד 
יום 228 בשבי החמאס

גבורה שבהוד
ספירת הגבורה מנכיחה את חשיבותה של הצבת גבולות. השילוב של מידת ההוד עם מידת הגבורה יכולה לגרום לנו לתהות- מדוע לנו להציב גבולות במידה ראויה ושלמה כמו ענוה? 
הגבורה שבהוד מזמינה אותנו לבחון היכן הענוה שלי מתחילה, והיכן היא נגמרת. כלומר- 
איפה הגבול האישי שלי בין ההכרה שלי ביכולותיי ושמחה בהם לבין התרברבות וניקור עיניים? 
איפה הגבול האישי שלי בין שאיפה להשלמה עם עצמי לבין טינה ואיבה לחלקים שאני פחות אוהבת בעצמי? 
מידת הגבורה שבהוד מזמינה אותנו להבין כי אנחנו ראויים, כפי שאנחנו- ולצד זאת, תמיד להמשיך וללטש ולעבוד על מי ומה שאנחנו. 
 
 
 

בחנ.י את עצמך

 

בבחינת יחסי הכוחות שלי עם עצמי- מה חזק יותר, הפרגון העצמי שלי או ההלקאה על 'טעויות'? 

1

 

מעמיקים

 
"להיות רווק זה לראות את החבר שלך נשוי+3, את אחותך הקטנה בהיריון ואת השכנים מהקומה מעל חוגגים אירוסים לבנם – ועדיין להאמין שה' לא שכח אותך ויום יבוא וגם תורך יגיע.
להיות רווק זה להבין שתקופת החיפוש המתארכת אינה סרח עודף שאם רק היה אפשר היית מדלג מעליו. זהו סוג של 'היריון' שאמור להוליד בתוכך כוחות ויכולות שישמשו אותך בהמשך החיים. 
להיות רווק זה להאמין שאין דייטים מיותרים. כל מפגש שאלוקים מסדר לנו הוא שיעור חשוב לחיים.
להיות רווק זה לסיים דייט כושל ולחשוב: אוקיי, אז למי היא בכל זאת יכולה להתאים?
להיות רווק זה לסרב לצאת עם מישהי שלא נראית מתאימה לך רק כי לחצו עליך ש'מה איכפת לך? מקסימום הפסדת ערב'.
אלוקים ברא לנו לב רגיש ואסור לשחק בו סתם.
להיפתח, להיחשף ולהתאכזב שוב ושוב מותיר אותו שחוק ושרוט.
להיות רווק זה לדעת שמראה חיצוני הוא דבר חשוב, ולגיטימי לחפש מישהי שתאהב את איך שהיא נראית, ויחד עם זאת לזכור שבעולם ששטוף בתרבות הוליוודית גדושת איפור ופוטושופ המבט של כולנו מסונוור וחלק מהמודלים שאנו מחפשים קיימים יותר בסרטים מאשר בחיים.
להיות רווק זה לשנן שוב ושוב לעצמך ולפעמים להזכיר לאלו ששכחו: לפני שאני רווק אני קודם כל בן אדם. אני בן ואח, חבר ועמית לעבודה. אני מוכשר ויצירתי ויש לי תחביבים ועולם רוחני. אני לא 'חצי בן אדם'. כשהקב"ה נתן לי הבוקר עוד יום של חיים – הוא ידע בדיוק מה הוא עושה. 
ט"ו באב שמח".
הרב יוני לביא

בואו נצפה בסרטון
* האם הנראות החיצונית שלך היוותה עבורך, בהווה או בעבר, מקור לגאווה או להלקאה עצמית?
* האם חשבת שבעקבות נתונייך החיצוניים את.ה ראוי.ה או לא ראוי.ה?  

וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
במדבר י"ב, פס ג'    

להיות בנאדם
"הבסיס לכל צנחן הוא הבן-אדם שבו! כל החינוך לערכי צה"ל נבנה על בסיס התכונות והערכים, ההופכים אותנו לאנשים טובים יותר. עוד לפני שמתחילים לחנך למקצועות, מחנכים לערכיות!! מחנכים כל אחד ואחד להיות בן-אדם טוב יותר. בצבא מיטשטשת לעתים נקודה זו, ואנו נוטים לעשות הכל כדי להיהפך לחיילים טובים יותר ושוכחים מהו העיקר. עדיף חייל גרוע על פני בן-אדם גרוע!! חייל הוא זה שהוא קודם כל אדם ורק אחר כך חייל! ערכים אנושיים תחילה ורק אחר-כך השאר. פעמים רבות חשתי כי בפלוגה לא מובנת נקודה זו דייה, ואני מקווה כי כעת ברור יותר המסר הזה, כי הוא החשוב מכולם. הנושא השני הוא המצוינות. היו מצוינים בכל דבר. כל פעולה שאתם מבצעים, נסו לבצעה בצורה הטובה ביותר, בדרך הקשה ביותר, שתביא אתכם לתוצאות הטובות ביותר..."

נדב מילוא / מתוך נאום דבר המ"פ שנשא בפני חייליו כשסיימו מסלול

שיר של יום

גאווה / דליה רביקוביץ'

אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.
שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.
אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.
מֵעֵין גַּאֲוָה.
שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.
מִי שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּר אוֹתָם
עֲדַיִן לֹא בָּא.
וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאַצּוֹת נִגְרָשׁוֹת וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,
וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְּנוּעָה.
עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים
יָבוֹא וְיֵלֵךְ.
וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.

האתגר היומי

ערוכ.י רשימה של חמישה דברים גדולים ומשמעותיים שאת.ה חושב.ת שאת.ה ראוי.ה להם, וכתוב.י מה הדרך אל השגתם- כי את.ה יכול.ה ומסוגל.ת להם!
 

bottom of page