top of page

אתגר 22

עשרים ושניים ימים לעומר - חסד שבנצח 

יום 221 בשבי החמאס

 
חסד שבנצח
 ספירת החסד שבנצח היא למעשה נתינה מתמשכת ונוכחות בחייו של האדם המקבל. משמעות החסד שבנצח היא להנכיח- "אני כאן איתך". בעבודת החסד שבנצח דרושה הסתכלות על האדם שהקשר שלנו איתו רציף, לברר במה הוא זקוק לעזרה ולנסות לדייק כמה שניתן את החסד כלפי צרכיו לאורך זמן. לעזור לו גם אם לא תמיד הוא יצליח להבין או להכיל על מה ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. עלינו להתמיד ולזכור שאנו פועלים לטובתו. 
אפשר לפרש ספירה זו לשני כיוונים: שהרי גם אם הנתינה היא מתמשכת ואנחנו מתמידים וסבלניים כלפי התהליך של האדם לו אנו עוזרים, יום אחר יום בלי להתייאש - זו פעולה שיש לה חלק בנצח. אך גם אם החסד שלנו הוא חד פעמי כלפי אדם אותו אנו מכירים זמן ממושך; הרי זו פעולה שיש לה חלק בנצח. פירוש הדבר הוא, שאין לדעת לאן תגיע ההשפעה שלנו בנתינה הזו. 
כשאנחנו נותנים, "המדד" לחסד שלנו איננו נמדד בכמות הפעמים שעזרנו לאותו אדם, אלא בעוצמת החסד כפי שהאדם המקבל חווה אותו. יכול להיות שלאותו "מקבל" יש אמא אוהבת שתמיד עושה עימו חסדים ועוזרת לו במה שהוא צריך, אך הוא דווקא יחווה בעוצמה גדולה יותר את החסד שעשה עימו חברו הטוב שאותו הוא לא רואה בכל יום. על כל פנים, לא תמיד נצליח לעזור באמת לאותו חבר כפי צרכיו, ולא תמיד נדע עד כמה עוצמתי החסד שלנו כלפיו, אך עלינו לבטוח בכך שהחסד יגיע לייעדו ומה שיקרה-יקרה. כי בעצם פעולת הנתינה כלפיו אנחנו עושים חסד, וזה מה שחשוב. עלינו ללמוד סבלנות מהי. שהרי אחרי מעשה הנתינה, אין לנו שליטה על אדוות ההשפעה שאליהן היא תגיע.
 
 
 
 

בחנ.י את עצמך

 

במה אני מתמיד.ה בחיי?

 

1

 

מעמיקים

 
אִם גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!
לוי בן אמיתי
 
חלק בנצח
"שמעתי סיפור נחמד לפני כמה ימים", אומר מורי. הוא עוצם את עיניו לרגע ואני מחכה. "טוב. הסיפור הוא על גל קטן, עולה ויורד באוקיינוס, נהנה מכל רגע. הוא נהנה מהרוח ומהאוויר הרענן- עד שהוא מבחין בגלים לפניו, המתנפצים אל החוף. " 'אלוהים, זה נורא', אומר הגל. 'תראו מה עומד לקרות לי!' . ואז מגיע גל נוסף. הוא רואה את הגל הראשון, שנראה עצוב, והוא אומר לו, 'למה אתה נראה כל כך עצוב?'. הגל הראשון אומר, 'אתה לא מבין! כולנו עומדים להתרסק! כל הגלים עומדים להפוך לאין! נכון שזה נורא?' . הגל השני אומר, 'לא, אתה לא מבין. אתה לא גל, אתה חלק מהאוקיינוס..." 

מורי הביט מעבר לכתפי אל החלון המרוחק. לפעמים אפשר היה לשמוע משאית עוברת או את משב הרוח. הוא הביט לרגע בבתים של שכניו, ואז המשיך. "הבעיה, מיץ', היא שאנחנו לא מאמינים שאנחנו באמת כל כך דומים זה לזה. לבנים ושחורים. קתולים ופרוטסטנטים. גברים ונשים. אילו ראינו זה את זה כדומים יותר, היינו משתוקקים יותר להצטרף יחד למשפחה אנושית אחת גדולה בעולם הזה, ולדאוג למשפחה הזאת כמו שאנחנו דואגים למשפחה שלנו. אבל תאמין לי, כשאתה גוסס אתה רואה שזה נכון. 
לכולנו אותה התחלה- לידה - ולכולנו יהיה אותו סוף - מוות. אז עד כמה אנחנו יכולים להיות שונים זה מזה? תשקיע במשפחת האדם. תשקיע באנשים. תקים קהילה קטנה של אלה שאתה אוהב אותם והם אוהבים אותך." הוא לחץ את ידי בעדינות. אני לחצתי חזרה חזק יותר… הוא חייך. "בתחילת החיים, כשאנחנו תינוקות, אנחנו זקוקים לאחרים כדי לשרוד. נכון? ובסוף החיים, כשהמצב הוא כמו אצלי, שוב זקוקים לאחרים כדי לשרוד. נכון?" קולו נהפך ללחישה. "אבל הסוד הוא, שגם בין לבין אנחנו זקוקים לאחרים."
ימי שלישי עם מורי/ מיץ' אלבום
 

 "אם יש דבר אחד שוולדמורט לא מצליח להבין, זאת אהבה.

הוא לא הבין שאהבה חזקה כמו זאת שאמך רחשה לך משאירה סימן עמוק. לא צלקת, לא סימן שנראה לעין...

עצם זה שנאהבנו כל כך, אפילו אם האדם שאהב אותנו כבר איננו, זה יגן עלינו לנצח, זה בעור שלנו."
ג'יי. קיי. רולינג / הארי פוטר ואבן החכמים

 

 

"הזמן קצר והאהבה מרובה"
אלה אור ז"ל שנספתה בנחל צפית

5 שנים לאסון נחל צפית. לזכרם.

צפה.י 
בסרט - "תעביר את זה הלאה" 
 
 

שיר של יום

מי האיש / מתוך תהילים

מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים;   
אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;  
וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.
סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

 

האתגר היומי

קח.י על עצמך לעשות חסד עבור מישהו שיקר לך כל יום שישי בשבוע (טלפון לסבתא, חיבוק לאמא/ אבא, להביא פרחים לאהוב.ה שלי, להיפגש לקפה עם חבר.ה) .
התמד.י !

bottom of page