top of page

אתגר 19

תשעה עשר ימים לעומר - הוד שבתפארת 
יום 215 בשבי החמאס

הוד שבתפארת
ההוד מכניסה בלב בעזרת ההודאה, את הענווה. הודיה על חלקי הייחודי בעולם שהינו חלק ממרכיבי הפאזל של ההרמוניה הכללית- התפארת. מתוך הכרת הטוב הזו, הענווה מונעת מהאדם אפשרות להתנשא על האחר, שכן האחר ממש כמוני משלים את חלקו הייחודי בפאזל הכללי של התפארת. בכוחה של ההוד שבתפארת לייצר תחושה של ייעוד מתוך שייכות אל משהו גדול ממני. הזמנים המורכבים שעוברים עלינו, מאז השביעי באוקטובר בכלל, והימים בין שואה לתקומה בפרט, מעלים ברבים מאיתנו שאלות קיומיות על המשמעות שלנו בסיפור הגדול. ההוד שבתפארת מזמינה אותנו לחבק ולהכיר בחלק שלנו בתוך השלם הגדול וקוראת לנו להשתלב )באופן מאוזן( בהרמוניה לה אנו מייחלים.

בחנ.י את עצמך

 

מתי אני מרגיש.ה חלק משלם גדול יותר? 

1

 

מעמיקים

 
המשמעות החברתית 
הענווה מאפשרת להתחבר לזולת, שאף פעם לא נראה לי פחות ממני, או נישא מעליי. היא מזמינה סליחה לאנשים שכולם, כמוני, נושאים איזה פגם. היא מעוררת סקרנות אמיתית לאנשים, שכל אחד מהם יכול בוודאי ללמד אותי לפחות דבר אחד. היא מביאה את בעליה להתרכז במעשה שהם עושים כשליחות מצד יוצרם (גם אם לא ישא את שמם). היא מקלה על יודעיה לשאת משברים, שהם בשבילם חלק ממצבו של האדם שאינו המנהל העיקרי של החיים. היא מאפשרת להם להתחלק בקלות במתנה שקיבלו, ואף פעם היא אינה לגמרי שלהם. היא סוד שמחת הדברים הקטנים, של מי שאינו חושב שמגיעים לו דברים גדולים. החיים בשבילם הוא מסע קשה, שכל משתתף בו ראוי לכבוד. והעיקר, הם אף פעם לא עובדים אצל עצמם. כל מי שהם פוגשים הוא שותף שווה להם במפעל שקיבלו על עצמם. 
ד"ר יאיר כספי
 
תגיד לי מה אתה אוהב בי 
שאלתי אותך פעם
אתה אמרת הכל 
קינאתי בך 
רציתי גם אני
לאהב 
עצמי ככה. 

תמרה לילך מזומן 
צפה.י 
"אתם חלק מהסיפור" של בית התפוצות -

* איך את.ה רואה עצמך משתלבת בסיפור הרחב המוצג בסרטון? 
* מה המסר בסרטון?  
* האם ברמה האישית את.ה מוצא.ת עצמך מתחברת למסר זה? 

 
אני לא אוהב את הביטוי "שמורת טבע". בכלל, עצם המילה "שמורה" אינה מקובלת עליי. אינני חושב שבאתי לעולם הזה כדי לשמור על איזה דבר. אינני חושב שהיחסים בין אדם לזולתו, או אדם למקומו או אדם למורשתו הם יחסים של שימור. לא נולדנו לתוך מוזיאון ותפקודנו אינו לצחצח את הזכוכיות המכסות על המוצגים, ולהוביל את ילדינו אחרינו על קצות אצבעותיהם כדי שיתפעלו ממה שיש. מותר לדעת בטבע, צריך לגעת בו, מותר גם לשנות. אך השאלה היא: איך?! התשובה צריכה להיות: באהבה.
עמוס עוז, "שמורת טבע" 
 
 
עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים, אלו קוצי ארץ ישראל.  טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל.
אוריאל פרץ ז"ל.
 
 

שיר של יום

אנחנו / גיא מזיג

היי
מי יהיה פה ביום שאחרי?
סוף החלום ושברו הקהה
מה שהיה ויותר לא יהיה

מה
מה יישאר אחרי מלחמה?
בית ועץ על אותה אדמה
שמלבדה לא נמצא נחמה

רק שיר נדודים שכתבנו
כל השבילים שעזבנו
ברית עולמים ששכחנו
והאחים
והפרחים שהנחנו

כאן
כאן הניצוץ הראשון כבר הוטמן
זה שנמצא בכולנו מזמן
זה שלא לכולם הוא מובן

הלב
ניסע לאן שהרוח נושב
רק התקווה יכולה לקרב
את החבר שהפך לאויב

מי יזכור לנו שיר נדודים שכתבנו
כל השבילים שעזבנו
ברית עולמים ששכחנו
והאחים
והפרחים שהנחנו

שיר נדודים שכתבנו
כל השבילים שעזבנו
ברית עולמים ששכחנו
והפרחים שהנחנו
שיר נעורים שאהבנו
כל הפצעים שכאבנו
התהילה שקצרנו
והמילה שכבר שנים לא אמרנו
אנחנו

האתגר היומי

הצטרפ.י אל אלפי האנשים למיזם מרגש בו מקבלים סיפור של חלל באופן אקראי, וכותבים מכתב לאחים והאחיות שלו. מטרת המיזם היא חיזוק תחושת האחדות - היה.י חלק ממשהו גדול.

 

bottom of page