ההוד שבתפארת - התפארת היא איזון בין ניגודים, כמו מדינת ישראל שהיא קיבוץ גלויות ושיש בה כל כך הרבה אנשים וציבורים שונים ומגוונים. ההוד מכניסה בלב בעזרת ההודאה, את הענווה. הודיה על חלקי הייחודי בעולם שהינו חלק ממרכיבי הפאזל של ההרמוניה הכללית- התפארת. מתוך הכרת הטוב הזו, הענווה מונעת מהאדם אפשרות להתנשאות על האחר, שכן האחר ממש כמוני משלים את חלקו הייחודי בפאזל הכללי של התפארת. בכוחה של ההוד שבתפארת לייצר תחושה של ייעוד מתוך שייכות אל משהו גדול ממני. 
התפארת שהיא הרמוניה בין החסד לגבורה, מחברת בין שני הפכים. כך גם המעבר שחווינו אתמול בין יום הזיכרון ליום העצמאות- מקום של הודיה ושמחה מהולה בעצב ובכאב- זוהי נקודה שבה כולנו מרגישים מהי תפארת. הודיה על מה שיש לי, יוצרת ענווה- מול העולם ומול אחרים. ההוד שבתפארת - ההודיה על חלקי בתוך הפאזל הגדול של העולם יוצרת תחושת ייעוד ושליחות בעולם. יום העצמאות הוא זמן לאחדות, זמן להסתכל על כל מה שהושג בשנות קיומה של המדינה ממקום של ענווה ושל הרמוניה. זה הזמן לשים את המחלוקות והביקורת בצד רק ליום אחד ולהסתכל בראיה מחודשת - כי לכל חתיכה בפאזל יש תפקיד בהפיכת המקום הזה למקום טוב יותר.

"הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
כְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן 
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת- הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, 
מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם תשעה עשר יוֹם שֶׁהֵם שְׁני שָׁבוּעוֹת וְחמישה יָמִים לָעוֹמֶר:"

תפילה יומית