top of page

אתגר 19

תשעה עשר ימים לעומר - הוד שבתפארת
1 במאי 2025
יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל!

ההוד שבתפארת - התפארת היא איזון בין ניגודים, כמו מדינת ישראל שהיא קיבוץ גלויות ושיש בה כל כך הרבה אנשים וציבורים שונים ומגוונים. ההוד מכניסה בלב בעזרת ההודאה, את הענווה. הודיה על חלקי הייחודי בעולם שהינו חלק ממרכיבי הפאזל של ההרמוניה הכללית- התפארת. מתוך הכרת הטוב הזו, הענווה מונעת מהאדם אפשרות להתנשאות על האחר, שכן האחר ממש כמוני משלים את חלקו הייחודי בפאזל הכללי של התפארת. בכוחה של ההוד שבתפארת לייצר תחושה של ייעוד מתוך שייכות אל משהו גדול ממני. 
התפארת שהיא הרמוניה בין החסד לגבורה, מחברת בין שני הפכים. כך גם המעבר שחווינו אתמול בין יום הזיכרון ליום העצמאות- מקום של הודיה ושמחה מהולה בעצב ובכאב- זוהי נקודה שבה כולנו מרגישים מהי תפארת. הודיה על מה שיש לי, יוצרת ענווה- מול העולם ומול אחרים. ההוד שבתפארת - ההודיה על חלקי בתוך הפאזל הגדול של העולם יוצרת תחושת ייעוד ושליחות בעולם. יום העצמאות הוא זמן לאחדות, זמן להסתכל על כל מה שהושג בשנות קיומה של המדינה ממקום של ענווה ושל הרמוניה. זה הזמן לשים את המחלוקות והביקורת בצד רק ליום אחד ולהסתכל בראיה מחודשת - כי לכל חתיכה בפאזל יש תפקיד בהפיכת המקום הזה למקום טוב יותר.

"הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
כְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן 
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת- הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, 
מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם תשעה עשר יוֹם שֶׁהֵם שְׁני שָׁבוּעוֹת וְחמישה יָמִים לָעוֹמֶר:"

תפילה יומית

ספירת העומר, בערב ה- 1/5/2025

בחנ.י את עצמך

 

01

אלו מחשבות עולות לי ביום העצמאות הזה, לאחר תקופה כה ארוכה של מלחמה/לחימה?

02

מה מקביל בעיני בין שנת תש"ח להיום? מה שונה?

03

מה אני מרגיש.ה בנוגע למעבר שבין זיכרון לעצמאות? אלו מעברים זה מזכיר לי בחיי האישיים?

04

מה חלקי/ איזה מקום יש לי בחברה הישראלית?

05

מה אני מרגיש.ה בנוגע לאנשים אחרים מהעם שלי בימים הללו? 

06

האם מבחינתי כולם חלק מאותו ה'פאזל' שאני לוקח.ת בו חלק?

מעמיקים

המצפן
" כשהייתי ילד קטן היה לי דוד אהוב, מביא מתנות.
יום אחד רכש לי מצפן קטן ולימד אותי למצוא את כיוון הצפון.
לכל מקום שהלכתי נשאתיו איתי, וראשית דבר ביררתי היכן הצפון. בכל מקום הראתה המחט היכן בצפון. בבית הספר, בגן המשחקים, בחדרי, בחנות של אבא.
בביקורו הבא חד לי דודי חידה, שאל אותי: ואם תעמוד ממש על הקוטב המגנטי הצפוני, להכין תצביע המחט?
השאיר אותי חסר אונים, מוחק כל תשובה שעלתה בראשי, עד שהודיע לי, שם, בקוטב, המחט תשתגע. תצביע מעלה, מטה, הצידה, לכל מקום יפה המצפן להראות הצפון בכל מקום עלי אדמות חוץ מהצפון עצמו. כך אמר דודי.
ומה הנמשל?
כמה קלה הייתה הציונות כשכל כולה הייתה כיסופים לציון. בכל מקומות הגלות, בפולין וברוסיה ובתימן ובמרוקו הראתה המחט היכן הכיוון, מה נדרש לעשות.
אבל מרגע שבאנו לכאן, לציון, השתגעה המחט. כאן נכון שם נכון והכל סחרחר."
אמיר גוטפרוינד/ העולם קצת אחר כך
שאלות להתבוננות
-מה המשמעות של הציונות כיום? 
-האם המשמעות השתנתה בעקבות ה7.10? 



העם והארץ כגוף לנשמה
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ.
הראי"ה קוק/ אורות, ארץ ישראל, א'

 

  • האם אני מרגיש.ה לישראל את אותו סוג הקשר אותו מתאר הרב קוק?

רקפות בין הסלעים / אריאל הורוביץ




"נדמה לי שזה היה בוקר יום חמישי, 8 בינואר 2009. ישבתי בבית בתל אביב, חיכיתי להסעה שתיקח אותי להופיע בדרום בפני חיילים ואזרחים שישבו במקלטים בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה' ובינתיים ראיתי חדשות בטלוויזיה. גיליתי שבלילה החלה הכניסה הקרקעית לעזה ותמונות החיילים שהתכוננו אליה חדרו ללב. פתאום ראיתי על המסך את האנטיתזה לכוכבי הריאליטי הקשקשנים שמאכלסים את השידורים בדרך כלל. שאלתי את עצמי איפה כל האנשים האלה מתחבאים ביומיום שלנו, אם יש לנו אנשים כאלה –  למה המרחב הציבורי האלקטרוני שלנו נראה כמו מצעד איוולת אחד גדול? ואז עלה לי בראש הדימוי: האנשים האלה מתחבאים כמו רקפות בין הסלעים." 

אריאל הורוביץ / מתוך כתבה של המרכז האקדמי שלם

עד כמה אני חשופ.ה לדברים הטובים שיש מדינה? האם יש לי בחירה בדבר?
האם ציונות היום היא בעצם עשייה למען הפיכת המקום הזה לטוב יותר?

נאומה של מרים פרץ בקבלתה את פרס ישראל

  • מהי ציונות בעיניי מרים פרץ?

שיר של יום

אני מאמין / שאול טשרניחובסקי

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.
שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,
אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי
לֹא בֶּעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָי.
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

האתגר היומי

חשוב.י על הקשר שלך לישראל וצלמ.י תמונה שמתארת את הקשר הזה. ניתן לצייר במקום.

bottom of page