top of page
יסוד שבגבורה
יסוד הוא היכולת ליצור קשר. להכיר בכך שלא ניתן להחזיק אמת או גבול מבלי לראות את האדם שמולי - על מורכבותו, כאבו ונקודת מבטו. גבורה היא כוח של גבול, עמידה, בירור ומשמעת. אבל כשהגבורה אינה נשענת על יסוד, היא עלולה להפוך לאטימות, לאידיאולוגיה עיוורת, ולכוח שמצדיק את עצמו גם כשהוא פוגע ומוחק.
יסוד שבגבורה מזמין אותנו להחזיק באמת שלנו - מבלי לאבד את הקשר עם האדם שמולנו.
בערב יום השואה, המפגש הזה נעשה חד וכואב במיוחד. זהו יום שמזכיר לנו לא רק את עומק הזוועה - אלא גם את הדרך שבה בני אדם חדלו לראות זה את זה כבני אדם. למרות שאין שום בסיס להשוואה בין השואה לכל אירוע אחר בהיסטוריה שלנו, ואולי דווקא בשל כך יש לנו הזדמנות מתוך הזיכרון הזה לבחון איזה סוג של כוח אנחנו מבקשים לבנות בתוכנו: לא כוח שמתנתק, לא צדק שמוחק, אלא גבורה שנשענת על קשר, אחריות והכרה בערכו של האדם.
לפעמים החיבור אינו מתבטא ברכות בלבד - אלא דווקא ביכולת להציב גבול מבלי לנתק, לומר אמת מבלי להשפיל ולהישאר אנושי גם כשאנחנו עומדים על שלנו.
"הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
כְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת- הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן,
מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם שלושה עשר ימים לָעוֹמֶר שהם שבוע אחד ושישה ימים לעומר: "
תפילה יומית
ספירת העומר, בערב ה- 14/4/2026
בחנ.י את עצמך
01
מתי לאחרונה הייתי לגמרי בטוח.ה שאני צודק.ת, ובדרך פשוט איבדתי את החיבור עם מי שעמד מולי?
02
באילו מצבים אני מעביר.ה ביקורת או מציב.ה גבול, בלי לחשוב בכלל מה זה עושה ליחסים בינינו?
03
מתי האינסטינקט שלי מגיב מהר מדי, במקום לתת לי רגע לעצור ולשמור גם על מי שנמצא מולי בת וך הוויכוח?
04
האם אני יודע.ת להציב גבול בצורה ששומרת על הקשר, או שאני תמיד מרגיש.ה שחייבים לבחור בין להיות צודק.ת לבין להישאר קרוב.ה?
05
כשמישהו אומר או עושה משהו שמכעיס ומערער אותי, האם אני מנסה לראות את האדם שמאחורי המילים, או שאני נלחם.ת רק בדעה שלו?
06
איזה כוח יש לי היום מול אדם אחר ואיך אני יכול.ה להשתמש בו כדי לחזק את הקשר, במקום לפגוע בו?
מעמיקים
משמעת שנולדת מתוך קשר
“כדי שהמשמעת תהיה אפקטיבית היא חייבת להיות מלווה במחויבות וחיבור. בין אם אתה מטיל משמעת על עצמך ובין אם על אחרים, חייבת להיות תחושה שהמשמעת חיונית לפיתוח קשר חזק יותר. התחושה לא צריכה להיות ‘אני מטיל עליך משמעת’, אלא ‘אנו עושים זאת יחד לתועלת ההדדית שלנו’. משמעת, כמו אהבה, חייבת לרומם את הכבוד האישי. משמעת ששוברת אדם תשיג תוצאה הפוכה. משמעת בריאה אמורה לחזק את ההערכה העצמית ולעזור להוציא מהאדם את המיטב.”
מתוך “מדריך רוחני לספירת העומר” / הרב סימון ג’ייקובסון
ביקורת שאין בה חמלה
“ביקורת עצמית - אף על פי שהיא מקובלת חברתית - לא עוזרת כלל, ולמעשה אף מחמירה את המצב. הלקאה עצמית מתמדת לא גרמה לי להיות אדם טוב יותר. במקום זה, היא גרמה לי להרגיש לא ראויה וחסרת ביטחון ולהוציא את התסכול שלי על האנשים הקרובים אליי ביותר… במקום להאשים את עצמכם בטעויות ובכישלונות שלכם, אתם יכולים להשתמש בחוויית הסבל כדי לרכך את ליבכם. אתם יכולים להרפות מן הציפיות הבלתי מציאותיות לשלמות… ולפתוח פתח לסיפוק אמיתי ומתמשך. כל זאת, בכך שתעניקו לעצמכם את החמלה שאתם זקוקים לה באותו רגע.”
“חמלה עצמית” / פרופ’ כריסטין נף
על קו דק בין טוב לרע
“לוּ רק היו אנשים רעים אי שם, המבצעים בזדון מעשי רשע, והיה צורך רק להפרידם מאיתנו ולהשמידם. אבל הקו המפריד בין טוב לרע עובר בלבו של כל אדם… ומי מוכן להשמיד חלק מלבו שלו?”
אלכסנדר סולז’ניצין
שיר של יום
המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאָבִיב.
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר.
אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים
אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ
כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ.
וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת
אֲשֶׁר נֶחֱרַב.
האתגר היומי
הקשב.י לעדות של ניצול או ניצולה עד הסוף - בלי לדלג ובלי למהר.
בסיום, בחר.י מסר אחד שתפס אותך, כתוב.י אותו במשפט אחד ובחר.י פעולה קטנה שתעשה.י היום בעקבותיו.
bottom of page