התפארת שבנצח היא למעשה נחישות מאוזנת ומחושבת. נחישות היא תכונה חשובה שעשויה לגרום לנו לשעוט קדימה ו"לא לראות בעיניים" בדרך למטרה. התפארת שבנצח מגיעה בדיוק בנקודה הזו ומבקשת מאיתנו לנהוג בסבלנות ולחשב את צעדינו לפני הכניסה למירוץ במהירות גבוהה, כדי להגיע לתוצאות מדוייקות ונכונות יותר. 
התמדה בכושר למשל- היא חיובית רק כאשר היא נבנית בהדרגה, שלב אחר שלב. שהרי אם אדם רוצה לצלוח ריצת מרתון, וינסה לרוץ 42 ק"מ בכל יום עד למרוץ עצמו- הוא יתמוטט פיזית. כנ"ל בדרך להגשמה והוצאה לפועל של חלומותינו בתוך הנצח נדרשת נחישות שקולה והתמדה מאוזנת. אם נרצה לקדם את מטרותינו, עלינו לפעול בחכמה. לאו דווקא באגרסיביות. הדרך חשובה לא פחות מהמטרה. 
בהתמדה עלינו להיות נחושים וסבלניים גם יחד. לדעת לעשות עצירות ביניים ולבדוק האם אנחנו פועלים בדרך הנכונה? האם צריך לפלס שביל חדש? כי הדבר הכי חשוב בסופו של יום הוא לא לאבד את עצמנו בדרך.