מטרה: האופי והחלטות שלנו בהשפעת קשרים- מתי קשרים שלנו מגדירים אותנו ומתי הם הופכים אותנו לטובים יותר.

​

מאז שנות ה 60 של המאה הקודמת ענף הפסיכולוגיה ההתנהגותית חוקר את השפעת הכלל על הפרט. 
אחד מהמחקרים (דרלי ולטנה 1968 ) הראה כי ככל שגדלה כמות אנשים בקבוצה, כך קטנה האחריות האישית של היחיד והסיכוי שיעזור בשעת הצורך יורד.

וכן אדם שהוא לבדו עשוי להיות יותר אחראי מאשר אם הוא חלק מקבוצה. 
פה אולי ניתן למצוא את התגלמות יחסי התקשרות-מלכות.

עצם ההתקשרות הופכת את אופיו ומעשיו של הפרט לפחות ראויים.
חפשו Diffusion of responsibility 

​

מנגד, מחקרים מ 2013 באנגליה (Newcastle) מראים כי נוכחות של אחרים-

או אפילו נוכחות תמונה של מישהו- יכולה לצמצם התנהגות פלילית ב50 אחוזים.

מספר תחנות משטרה במדינה תלו תמונות של עיניים גדולות במקומות ספציפיים,

בהם -לאחר התלייה- ירדו מספרי מקרי הגניבה משמעותית.

במחקר אחד בקמפוס, הופחתה גניבת אופניים בחמצית אך עלתה באותן כמויות במקום בהן לא נתלו התמונות) וכן זו דוגמה שמראה אולי את ההפך- התקשרות לאדם, אפילו לצילו של אדם, עשויה להשפיע לטובה על התנהגות הפרט במרחב ציבורי.
האם באמת אפשר לשנות אופי מפוסטר של עיניים? 
האם ההתקשרות לקבוצה נעשית מתוך חסד ותפארת או שמא זו הדבקות לשם בריחה מאחריות? 
כך או כך, חשוב שנדע כיצד כל התקשרות משפיעה עלינו. 

​

כשהייתי בת 16 אמא ואבא לקחו אותי לטיול באיטליה. 
היה זה יום חם ומזיע באיזור כפרי ותיירותי במיוחד שנקרא צינקואטרה, בשיא עונת התיירות. הרכבת הישנה הנעה בין הכפרים הייתה עמוסה כל כך שנטתה לצד אחד ונעה במהירות שאינה עולה על ריצה קלה. 
זכור לי היטב, איך אני ואמא מצאנו את עצמנו ישובות ביחד על מושב אחד. 
מולנו ישבו בחור ובחורה. 
ידה פשוטה על ידו, אצבעותיה נחות ברפיון בין אצבעותיו. 
הוא היה בחור לא צעיר בעל גוף מוצק. צווארו היה עבה, מכנסיו קצת קצרים מדי, משקפי השמש דבוקים לעייניו, ושערו משוך בקוקו הדוק. 
לה היה פוני מדובלל, שיער ערמוני באופן מלאכותי, וגוון עור סובייטי שלא הספיק להיצבע מספיק בשמש האיטלקית. 
מבטו היה לכיוון הרציף ועיניה עיפעפו בעייפות דווקא לכיוון הים. 
נסיעה ארוכה חלקנו שם ברכבת הכחולה ועקומה של הצינקואטרה. 
הם לא הביטו זה בזו אף לא פעם אחת, הוא לא התלונן על החום אף שהזיעה, היא לא הניחה על כתפו את ראשה הכבד. 
נדמו היו בישיבתם שם כמו מפתח שנכנס לחור מנעול ואף אחד לא טרח לנעול את הדלת. 

היו הם בעייני, ונותרו, דמותה של האהבה. יד משולבת ביד, 
אדם משולב באדם, אבל בעדינות. 
חגית ימין, דמותה של אהבה

​

"הדבר החשוב לך יהפוך... למרכז-חייך. 

מרכז חייך יכול להיות בן או בת זוג… מה שאירוני זה שככל שאתה ממרכז את חייך סביב מישהו, כך אתה נהיה פחות מושך בעיניו...
מרכז-חיים אפילו יכול להיות האויב, ולבנות חיינו סביב שנאת קבוצה אדם או רעיון, כמו קפטן הוק שקיומו סבב סביב שנאת פיטר פן... 

מרכז-חיים מוצלח הוא מרכז-חיים ערכי." 

סטיבן קובי/ 7 הרגלים למתבגרים יעילים מאוד

שאלות להתבוננות פנימית

האם התקשרותי בולמת את הביטוי של אישיותי ותכונותי ? האם היא מכניעה את האדם אליו אני מקושר?
האם אני משתמש בידע וביכולות שלי על 
מנת להעצים קשרים? האם ישנם קשרים (לא אנשים) שהשפיעו ישירות על האופי שלי, ובלעדיהם לא הייתי אותו אדם? 

​