top of page

אתגר 41

ארבעים ואחת ימים לעומר - יסוד שביסוד 
23 למאי 2025 

ספירת ההוד שביסוד, מביאה את מידת הענווה לתוך התקשרות. קשר שנוצר מענווה יהיה קשר חזק במיוחד. כאשר אדם עניו- מודע לעצמו על מגרעותיו וטובותיו, ומכיר בכך שהוא לא טוב או רע יותר מאחרים, הוא יוכל ליצור קשרים עמוקים ובריאים יותר. אדם שמלא בעצמו ומתנשא על האחר, או לחילופין אדם שסולד מעצמו ויש לו הערכה עצמית נמוכה- לא באמת יצליח ליצור יחסים קרובים או להיות קשור בנפש אחרת.

"הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה
כְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן 
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת- הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, 
מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעומֶר:"

תפילה יומית

ספירת העומר, מערב ה- 23/5/2025

בחנ.י את עצמך

 

01

מה מעניק לי תחושת ביטחון?

02

איפה אני מרגיש.ה בבית? 

03

איפה / עם מי אני מרגיש.ה הכי שייכ.ת, שאני יכול.ה להיות מי שאני? 

04

האם אני מרגיש.ה קשור.ה לשורשים שלי?

05

כמה אני מודע.ת לסיפור המשפחתי שלי ומאיפה הגעתי? האם הייתי רוצה לדעת יותר?

06

מה הייתי רוצה לשמר מהבית בו גדלתי? מה הייתי רוצה לשפר?

מעמיקים

"פעם הרוח העניקה לאנשים אדמה ואמרה: 'היא תמיד תהיה שלכם, לעולם לא תוכלו לשכוח אותי'. כשהאנשים שכחו את הרוח הם אולצו לעזוב את האדמה. אחרי אלפיים שנה הרוח סלחה והחזירה אותם. כשהייתה לאנשים אדמה, הם שוב שכחו את הרוח ואז התברר שבלי רוח קשה מאוד לשמור על האדמה ובלי האדמה לאנשים אין קיום." 
מאיר הר ציון פעם הרוח

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"
יגאל אלון

שֶׁהַר הַזִּכָּרוֹן יִזְכֹּר בִּמְקוֹמִי, זֶה תַּפְקִידוֹ. 
שֶׁהַגַּן לְזֵכֶר יִזְכֹּר, שֶׁהָרְחוֹב עַל שֵׁם יִזְכֹּר, שֶׁהַבִּנְיָן הַיָּדוּעַ יִזְכֹּר, שֶׁבֵּית הַתְּפִלָּה עַל שֵׁם אֱלֹהִים יִזְכֹּר, שֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה הַמִּתְגַּלְגֵּל יִזְכֹּר, שֶׁהַיִּזְכֹּר יִזְכֹּר. שֶׁהַדְּגָלִים יִזְכְּרוּ, 
הַתַּכְרִיכִים הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה, אֲשֶׁר הַגּוּפִים שֶׁעָטְפוּ הָפְכוּ אָבָק. 
שֶׁהָאָבָק יִזְכֹּר. שֶׁהָאַשְׁפָּה תִּזְכֹּר בַּשַּׁעַר. שֶׁהַשִּׁלְיָה תִּזְכֹּר. שֶׁחַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יֹאכְלוּ וְיִזְכְּרוּ, שֶׁכֻּלָּם יִזְכְּרוּ. 
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָנוּחַ.
שהר הזיכרון יזכור במקומי / יהודה עמיחי

חוּרבּן וּתלישוּת
רקע- חורבן ותלישות הינו מאמר אותו פרסם ברל כצנלסון בעיתון "דבר" בשנת 1934. המאמר דן בצאתה של אחת מתנועות הנוער למחנה קיץ ביום בו עם ישראל מציין את ט' באב, היום בו חרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני:
"שמעתי כּי אחת מהסתדרוּיוֹת הנוֹער קבעה את יציאת חבריה למחנה הקיץ בּאוֹתוֹ לילה שבּוֹ מבכּה ישׂראל את חוּרבנוֹ, את שעבּוּדוֹ ואת מרי גָלוּתוֹ. אין להעלוֹת על הדעת כּי מישהוּ עשׂה זאת בּמתכּוון. אין להעלוֹת על הדעת, כּי מדריכי נוֹער חלוּצי, המחנכים אוֹתוֹ ל“חיי־הגשמה”, כּלוֹמר, למאמצי שחרוּר מן הגלוּת ותיקוּן הנגעים והמוּמים שחלוּ בּנוּ בּעקב החוּרבּן – אין להעלוֹת על הדעת כֹּי הם עשׂוּ זאת מתוֹך ידיעה מה הם עוֹשׂים. אוּלם אי־ידיעה זוֹ כּשהיא לעצמה היא המעוֹררת מחשבוֹת נוּגוֹת על רמתם התרבּוּתית ועל ערך פּעוּלתם החינוּכית של כּמה ממדריכי הנוֹער.
מה ערכּה וּמה פּריה של תנוּעת־שחרוּר שאין עמה שרשיוּת ויש עמה שכחה, אשר תחת לטפּח וּלהעמיק בּקרב נוֹשׂאיה את הרגשת המקוֹר ואת ידיעת המקוֹרוֹת, היא מטשטשת את זכרוֹן נקוּדת המוֹצא וּמקצצת בּנימין, אשר דרכּן יוֹנקת התנוּעה את לשַדָה? כּלוּם היינוּ עוֹד מסוּגלים כּיום הזה לתנוּעת־תקוּמה לוּלא היה עם ישׂראל שוֹמר בּלבּוֹ בּקשיוּת־עוֹרף קדוֹשה את זכר החוּרבּן? לוּלא היה מיחד בּזכרוֹנוֹ וּבהרגשתוֹ וּבהליכוֹת־חייו את יוֹם החוּרבן מכּל הימים? זהוּ כּוֹחוֹ של הסמל החיוּני המגוּבּש והמַפרה בּקוֹרוֹת־עם. 
אילמלא ידע ישׂראל להתאַבּל בּמשך דוֹרוֹת על חוּרבנוֹ בּיוֹם־הזכּרוֹן, בּכל חריפוּת ההרגשה של מי שמתוֹ מוּנח לפניו, של מי שאך זה עתה אבדוּ לוֹ חירוּתוֹ וּמוֹלדתוֹ, לא היוּ קמים לנוּ לא הֶס ולא פּינסקר, לא הרצל ולא נוֹרדוֹי, לא סירקין ולא בּרוּכוֹב, לא א. ד. גורדון ולא י.ח. בּרנר. ויהוּדה הלוי לא היה יכוֹל ליצוֹר את “ציון הלא תשאלי” וּבּיאליק לא היה יכוֹל לכתוֹב את “מגילת האש”.

מתוך 'חורבן ותלישות' / ברל כצנלסון 

 

  • מה ההבדלים בין הקול שמביא יהודה עמיחי לבין קולו של כצנלסון?

שיר של יום

רואים רחוק רואים שקוף / שמוליק קראוס

צר היה כל כך
הייתי אז מוכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
אל מקום שבו
אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף.

בן אדם כעץ שתול על מים
שורש מבקש
בן אדם כסנה מול השמיים
בו בוערת אש.

אז דרכי אבדה
חיי היו חידה
צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת
שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר.

בן אדם...

בערה בי אש
יצאתי לבקש
ימים סערתי כסופה
שבתי אל ביתי
למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה.

האתגר היומי

שרטט.י עץ. בשורשיו כתוב.י לעצמך מי/מה מהווה עבורך שורש. ובצמרת כתוב.י את המרכיבים של אמי שאת.ה היום- מה קיבלת מכל אחד משורשים אלו.
ניתן להשתמש באפליקציית MyHeritage

bottom of page